פסק-דין בתיק ע"פ 749/06

א.         הערעור שבפנינו הוא על גזר דינו של בית-משפט השלום בקריות (כב' השופט מ. ארגמן) ב-ת.פ. 609/04 מיום 26.2.06, לפיו נדון המערער לתשלום קנס בסך 10,000 ש"ח או 100 ימי מאסר תמורתו, למאסר בפועל של 4 (ארבעה) חודשים אותם נתאפשר למערער לרצות בעבודת שירות, ומאסר על תנאי של 10 חודשים למשך שלוש שנים, כשהתנאי הוא שהמערער לא יעבור עבירה אחת או יותר מן העבירות בהן נדון, ויורשע בה.

ב.         הנסיבות הצריכות לענין הינן בתמצית אלה:

המערער יליד 1969. במועד הגשת כתב האישום (21.3.04) היו המערער והמתלוננת (רעייתו דאז) נשואים מזה כ-10 שנים ומצויים בהליכי גירושין.

ביום 2.2.04 ניתן כנגד המערער בבית המשפט לענייני משפחה בקריות צו קבוע האוסר עליו להיכנס לביתה של המתלוננת או להתקרב לביתה עד מרחק 500 מ' או להטרידה.

המערער הפר צו זה ביום 14.3.04, הגיע למקום הימצאה של המתלוננת, גידף אותה, תקף אותה ואיים עליה. למחרת 15.3.04 התקשר המערער אל המתלוננת ואיים עליה. לפיכך מייחס כתב האישום למערער עבירות של תקיפה סתם, הפרת הוראה חוקית (שלוש עבירות) ואיומים.

ג.          בישיבת בית המשפט בפני ס. הנשיא כב' השופט א. מגן הודה המערער בעובדות כתב האישום וביקש לצרף את ת.פ. 1791/03, שבו יוחסו למערער עבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממש לגבי רעייתו דאז (המתלוננת) ואיומים, ארוע מיום 28.11.03, וכן ת.פ. 530/03 שבו יוחסו למערער עבירות של תקיפת בת-זוג ואיומים בגין ארוע מיום 14.1.03.

המערער הורשע איפוא הן בתיק נשוא הדיון והן בשני התיקים הנ"ל שצורפו. גזר דינו של ס. הנשיא כב' השופט א. מגן מיום 29.4.04 ניתן שעה שהמערער שהה במעצר כחודש ומחצה.

            כב' השופט א. מגן ציין בגזר דינו כי מדובר באדם נורמטיבי שראוי לאפשר לו לשקם את חייו, והוסיף שהמערער קיבל את הלקח אשר ילווהו גם בעתיד. לפיכך הטיל כב' השופט א. מגן על המערער עונש מאסר בפועל של 45 יום ממועד מעצרו של המערער (15.3.04) וכן מאסר על תנאי של 4 חודשים לשנתיים.

ד.         שני הצדדים הגישו ערעור על פסק דינו של ס. הנשיא כב' השופט א. מגן, ובית משפט זה ביטל את פסק הדין, והחזיר את שלושת התיקים לשמיעה מחדש, שהועברה לכב' השופט מ. ארגמן.

המערער כפר בעובדות שלושת כתבי האישום ואלה נקבעו במאוחד לשמיעת ההוכחות.  ראיות התביעה נשמעו עד תום, ובכלל זה, כמובן, גם עדותה של המתלוננת.

ביום 11.9.05 החלה להישמע בפני כב' השופט מ. ארגמן עדותו של המערער. במהלך עדותו אמר המערער (עמ' 28 לפרוט'):

"אני לא מסוגל להמשיך בדיון הזה. אני לא התכוננתי לתיק. אני התכוונתי להגיע עם המתלוננת להסכם פשרה ולא התכוננתי למשפט הפלילי"

נתאפשרה הפסקה ומשהתחדש הדיון הודיע הסניגור לביהמ"ש :

"התרשמתי שמרשי מבחינה נפשית לא יוכל כעת להמשיך במתן עדותו בביהמ"ש, אבקש מבית המשפט לדחות את המשך עדותו לזמן מה......"

ה.         ביהמ"ש נענה לבקשת הסניגור וקבע את המשך הדיון ליום 18.9.05, מועד בו הוחלף ייצוגו של המערער מן הסניגוריה הציבורית לסניגור פרטי. באותה ישיבה הודיע סניגורו החדש של המערער (עוה"ד אסי בוחבוט) לבית המשפט כי לאחר שיחה בינו לבין ראש לשכת תביעות הושגה הבנה, ולפיכך ביקש המערער (באמצעות סניגורו) לחזור בו מן הכפירה בעובדות כתב האישום ולהודות בעובדות, ולפיכך הורשע המערער בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

בהמשך ביקש הסניגור, בהתאם להבנות שהושגו עם ראש לשכת התביעות, פרק זמן של שלושה חודשים לצורך חתימת הסדר לראיית הילדים בין בני הזוג, הסדר חלוקת הרכוש בין בני הזוג, מתן גט על ידי המערער לאשתו, כשבהמשך אמורה המתלוננת להגיש ביטול תלונה ללשכת התביעות, וככל שיסוכם כל האמור לעיל, יוצגו כל אלה בפני בית המשפט ביחד עם הסדר לענין העונש (עמ' 31 לפרוט').

ב"כ המשיבה הודיעה שהיא מצטרפת לדברי הסניגור ומאשרת את האמור בהם .

בישיבת המשך שנקבעה ליום 18.12.05 נעדר עוה"ד בוחבוט עקב מחלה, ועורך דין אחר שהופיע במקומו ציין כי המערער הגיש בקשה לשחרר את עוה"ד בוחבוט מהמשך ייצוגו וכי עוה"ד בוחבוט מסכים לבקשת השחרור.

המערער הודיע באותה ישיבה לבית המשפט כי הגיע לעסקה עם ראש לשכת התביעות וביקש לשחרר את עוה"ד בוחבוט מהמשך ייצוגו וביהמ"ש נעתר לבקשה זו.